אוניברסיטת תל אביב מובילה את שיגור להק הלוויינים הגדול בתולדות ישראל

אוניברסיטת תל אביב ממשיכה להוביל את ישראל בחזית חקר החלל והחינוך המדעי: בסוף השבוע שוגר לחלל להק חסר תקדים של תשעה לוויינים זעירים, שפותחו ונבנו תחת ניהולה של הפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, בשיתוף תלמידי תיכון מרחבי הארץ. זהו שיגור הלוויינים הישראלי הגדול ביותר אי פעם, כחלק מהמיזם "תבל 2" – מיזם משותף של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אוניברסיטת תל אביב ותשע רשויות מקומיות ברחבי הארץ. בנוסף למשימתם המדעית של הלווינים, יונצחו שמות חללי הנרצחים והנופלים מה-7 באוקטובר ועד דצמבר 2024 בחלל באמצעות אות טלמטריה אותו ישדרו הלוויינים, ובו צרובים שמות הנופלים שישודרו באופן אקראי לאורך תקופת פעילותם בחלל. הלוויינים יישארו במסלולם למשך כשלוש שנים, במהלכן יספקו נתונים מדעיים חיוניים וישמשו כמקור השראה לדור הבא של מדעני ומהנדסי החלל הישראלים.

משימה בגובה 500 ק"מ

תשעת לווייני המחקר הלוויינים הזעירים שגודלם 10x10x11.3 ס"מ, שוגרו כנחיל מקובץ מבסיס חיל החלל ונדנברג בקליפורניה לגובה של 500 קילומטר, על גבי משגר פאלקון 9 של חברת SpaceX. במשך הזמן הם צפויים להתפזר באופן אקראי במסלולם, ובכך למפות באופן מדוייק, וברזולוציה גבוהה את מפת הקרינה הקוסמית בכל נקודה מעל פני כדור הארץ. ניסוי נוסף שיערכו יבחן את השפעת הקרינה על הרכיבים האלקטרוניים של הלוויין. הנתונים יפוענחו על ידי התלמידים שבנו את הלוויינים בהנחיית חוקרים מאוניברסיטת תל אביב וחוקרים מהמכון למחקר גרעיני שורק שפיתח את חיישני הקרינה החלליים.

"להק הלוויינים נועד למדוד את הקרינה הקוסמית במסלול", מסביר פרופ' מאיר אריאל, ראש המרכז להנדסת חלל בפקולטה להנדסה. "קרינה קוסמית מורכבת מחלקיקים אנרגטיים מאוד (בעיקר פרוטונים), שמגיעים מהשמש שלנו אך גם כתוצאה מאירועים המתרחשים במעמקי היקום כמו פיצוצי סופרנובות. החי והצומח על פני כדור הארץ מוגנים יחסית מן הקרינה הודות לשדה המגנטי של כדור הארץ ולאטמוספירה, אולם בחלל יש לקרינה זו השפעה מסוכנת על בריאותם של אסטרונאוטים בחלליות וגם על תפקודן של מערכות אלקטרוניות בלוויינים".

^{רגע לפני שיגור: הלוויינים שלנו כבר באתר השיגור (צילום: ISISPACE)}

פרויקט חוצה גבולות בחלל וגם על הקרקע

הלוויינים הזעירים שמשייטים כעת בגובה 500 ק"מ מעל כדור הארץ, אינם נושאים רק משימה מדעית, אלא גם חזון חברתי וחינוכי יוצא דופן. בעלות של 10.5 מיליון ש"ח, פרויקט 'תבל 2' מביא יחד תלמידי תיכון מכל קצוות החברה הישראלית - יהודים, ערבים ודרוזים - ומשלב אותם בעשייה מדעית פורצת דרך. בליווי מומחים מהפקולטה להנדסה, תלמידות ותלמידי תיכון מצטיינים, שהצטרפו לתוכנית בכיתה בכיצה י' והשנה מסיימים כיתה י"ב, תכננו ובנו את הלוויינים הזעירים במרכזי מחקר ופיתוח שהוקמו בתשע רשויות מקומיות: ירוחם, שער הנגב, מעלה אדומים, גבעת שמואל, הרצליה, עין מאהל, טייבה, כפר קרע וירכא.

בכל אחת מהרשויות בנתה האוניברסיטה חדר נקי, ואילו תחנות תקשורת לוויינים המחוברות לתחנה באוניברסיטת תל אביב הוקמו בהרצליה, בירוחם, בגבעת שמואל ובשער הנגב יאפשרו לתלמידים לקבל נתונים מהלוויינים ולפקד עליהם.

אחת ממטרות התוכנית היא לקדם את החינוך המדעי בפריפריה ולהעניק הזדמנות שווה לתלמידות ולתלמידי הפריפריה לקחת חלק בפרויקט לאומי ולהצטיין בו. זהו חלק עיקרי מחזון משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה, סוכנות החלל הישראלית ואוניברסיטת תל אביב, שמחויבים לחברה הישראלית ופועלים לצמצום פערים חברתיים ומתן שוויון הזדמנויות במגוון תוכניות העדפה מתקנת ובתוכניות קהילתיות רחבות היקף.

^{בנו לווינים ביחד. תלמידות ותלמידי תיכון מכל קצוות החברה הישראלית (צילום: סיון שחור)}

"פרויקט תבל 2 הוא עדות לכוחה של החדשנות הישראלית. אנו רואים כאן שילוב מנצח של מצוינות מדעית, חינוך טכנולוגי וחיבור בין אוכלוסיות. הלוויינים האלה לא רק יספקו מידע מדעי חיוני, אלא גם מהווים השראה לדור הבא של מדעני החלל הישראלים", אומר תא"ל (מיל') אורי אורון, מנהל סוכנות החלל הישראלית.

פרופ' נעם אליעז, דקאן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב הוסיף: "השיגור המוצלח מצטרף לרקורד המוכח של הפקולטה להנדסה במחקר ופיתוח פורץ דרך, ומציב את אוניברסיטת תל אביב בחזית הטכנולוגית והמדעית בתחום החלל בעולם, וכמובילה בישראל".

"פרויקט תבל 2 מסמל את פסגת החדשנות הישראלית בשילוב חינוך מדעי וטכנולוגי. זהו רגע מרגש במיוחד עבורי, לראות צעירים וצעירות מכל גווני החברה הישראלית עובדים יחדיו, הופכים חלום למציאות, ויוצרים היסטוריה בחלל. מה שהתלמידים המוכשרים האלה הצליחו להשיג הוא לא פחות ממדהים - הם בנו את להק הלוויינים הישראלי הגדול ביותר ששוגר אי פעם! אני גאה במיוחד בלוויין הדרוזי הראשון בהיסטוריה, ובמשימת ההנצחה המרגשת של לוויין שער הנגב. ההשקעה המשמעותית שלנו במיזם הזה היא לא רק השקעה בטכנולוגיה - היא השקעה בכם, הדור הבא של מדעני החלל ומהנדסי העתיד של ישראל", מסכמת שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל.

^{פרופ' מאיר אריאל}